האמיתות מאחורי ‘חיסכון לכל ילד’: תובנות שחשוב לדעת
בשנים האחרונות, תוכנית “חיסכון לכל ילד” שנעשתה בשיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי, הפכה לאחד מהנושאים המרכזיים בתחום החיסכון והפיננסים בישראל. מחקר חדש שפורסם על ידי ביטוח לאומי מציע מבט מעמיק על דפוסי החיסכון של הורים לסוגי אוכלוסיות שונות, ובפרט איך משתנה יחס החיסכון בין משפחות יהודיות לא חרדיות, חרדיות וערביות.
מה הממצאים מראים?
על פי נתוני המחקר, פחות משניים-שלישים מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית מכפילה את סכום החיסכון. למעשה, רק 62% מההורים היהודיים הלא חרדים רואים צורך להגדיל את סכום החיסכון, לעומת 39% מההורים החרדים ורק 23% בקרב ההורים הערבים. הנתונים הללו מצביעים על פערים מגדריים וחברתיים משמעותיים בפעולות החיסכון של משפחות שונות.
השפעת הגיל של הילד על החלטות החיסכון
נראה כי אם מדובר בילד הראשון במשפחה, האחוז של ההורים המכפילים את החיסכון עולה: 64% מההורים היהודים הלא חרדים מכפילים את סעיף החיסכון, לעומת 43% מהחרדים ו-25% מהערבים. כשהילד אינו הראשון, האחוזים יורדים ל-60.9% עבור היהודים הלא חרדים, 37% עבור החרדים ו-20% עבור הערבים.
פערים מגדריים בחסכונות
הנתונים מראים כי ישנם פערים מגדריים משמעותיים בהחלטות החיסכון. באוכלוסייה החרדית, ההכנה לחיסכון בנות גבוהה ב-7% מבנים, בעוד באוכלוסייה הערבית התופעה ההפוכה מתקיימת עם נטייה לחסוך ב-5% יותר עבור בנים.
מה עומד מאחורי הפערים?
הנתונים שהוצגו במחקר הם תוצאה של מספר גורמים. לדוגמא, השפעת ההכנסות של ההורים, מצב ההשכלה והבסיס הכלכלי של המשפחה. כאשר יש הכנסתה של אחד מההורים בחמישון העליון, הנטייה להכפיל את החיסכון עולה, בעוד שההכנסות הנמוכות עשויות להוליך למסקנה ההפוכה.
השכלה והכנסה: גורמים מכריעים
הורים עם השכלה אקדמית שמרו על סיכוי גבוה יותר להכפיל את החיסכון, ונראה כי במקרים רבים, כאשר שני ההורים אינם פרודים, הנטייה להכפיל את החיסכון עולה. התופעה הזו יכולה לנבוע מאמון גבוה יותר בהחלטות פיננסיות משותפות.
תפקיד המגזר בגורמי החיסכון
ההבדלים בין המגזר היהודי החרדי, היהודי הלא חרדי והערבי עשויים לנבוע מהעדפות תרבותיות. מחקרים מצביעים על כך שתרבות מגדרית, מימון השכלה אקדמית והעדפות מתוך השקעה עתידית עשויים להוביל לתוצאות שונות בהחלטות החיסכון.
חינוך פיננסי: הפתרון לעתיד טוב יותר
ניצה קסיר, סמנכ”לית במינהל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, ציינה כי הבנת ההטיות המגדריות עשויה להקנות למקבלי ההחלטות כלי לשיפור החיסכון והפחתת הפערים מגדריים לטווח הארוך. חינוך פיננסי עשוי לשפר את המודעות של ההורים השייכים לקבוצות אוכלוסייה שונות, דבר שיכול להוביל לשינוי חיובי בעתיד.
שינויים נדרשים במדיניות הציבורית
כחלק מהמאבק בהפחתת פערי החיסכון, יש חשיבות רבה למינוף שינויי מדיניות. מתן הזדמנויות טובות יותר לנשים, במיוחד בחברה הערבית, יכול לשפר את ציפיות ההורים לגבי חיסכון לבנות, ובכך להשפיע על שוק העבודה בעתיד.
סיכום: חיסכון ככלי לשיפור הכלכלה
בבסיסו, חיסכון הוא לא רק כלי לצורך כלכלי אישי, אלא גם אמצעי עיקרי אשר משפיע על מצב החברה כולה. שינוי המודעות וההשקפת עולם בנוגע לחיסכון יכול לעזור להשיג מציאות כלכלית טובה ומשתפת יותר לכל המגזרים.
המאמר מדגיש את הצורך בפתרונות מותאמים לצרכים של כל אוכלוסייה בישראל, ומקווה להביא לשינוי משמעותי בעידוד החיסכון לכל ילד, תוך שמירה על שוויון מגדרי וכלכלי.
